30/03/2017

Please reload

סיפורים נוספים

הילד הכי פחדן בכיתה

 

 

אני הילד הכי פחדן בכיתה. בטח הכי פחדן מהבנים ואולי אפילו פחדן יותר מהבנות. 

אני מפחד מזריקות, מרופא שיניים ומהמורה לחשבון. אני מפחד שאני הכי פחדן בכל העיר. אסור לי להגיד את זה לאף אחד, אפילו לא להורים שלי, ובטח שלא לאחותי הקטנה ניצן, שחושבת שיש לה אח גיבור וחזק.

כשאני חוזר הביתה מחבר או מחוג ובחוץ כבר חשוך, אני תמיד רץ. לא מסתכל בכלל לצדדים, לחצרות או לשיחים, אפילו שאני יודע שאין שם שום סכנה.

כשאני רואה את השכן המפחיד, זה שלובש מעיל שחור ומחזיק מקל ההליכה, אני פשוט מחכה שהוא יעבור ורק אז נכנס לחצר הבית ולחדר המדרגות.

לפחות אני לא בכיין, וגם כשאני מפחד, אני מצליח להתאפק ולהסתיר את הפחד. 

כולם כבר אמרו לי מאה פעמים שאין לי ממה לפחד, שאין שדים ואין מכשפות וגם זריקות זה ממש לא כואב. אני יודע שהם צודקים, אבל אני עדיין פוחד.

 

יום אחד שמעתי שתי ילדות גדולות מדברות ביניהן, האחת אמרה לשנייה, ״אני מפחדת שהוא לא יתקשר אליי״, ולא הבנתי מה מפחיד בזה. הילדה השנייה ענתה לה שהיא מפחדת מהמבחן בלשון. לפחות ממבחנים אני לא פוחד, או שאולי אני עוד קטן ולא מכיר את כל הסכנות המפחידות באמת.

איך זה שאבא לא מפחד מכלום וכל הזמן מרגיע את כולם? ומה אעשה כשאגדל ואהיה אבא ואפחד כל הזמן מכל דבר? ואיך בכלל אהיה חייל? איזו בושה.

 

הבוקר היה לנו שיעור טבע בחוץ. המורה רצתה להסביר לנו על פרחי האביב ולקחה אותנו למגרש הריק שליד בית הספר.

אני מאוד אוהב את השיעורים האלה. בכיתה משעמם, אבל כאן, בחוץ, תמיד אפשר לראות ילדים בשיעור ספורט, במשחק כדורגל או כדורסל, אפשר לראות את גנן בית הספר גוזם את העצים ועוד כל מיני דברים מעניינים שרואים בחוץ.

הסתכלתי למעלה, על מטוס בשמים, וחשבתי מתי ניסע שוב לחו״ל. אמנם אני רק בן שבע, אבל הייתי רק פעמיים בחו״ל ויש כאלה בכיתה שכבר היו שלוש פעמים.

פתאום שמעתי צווחות, ״נחש, נחש!״

כל ילדי הכיתה קמו בבהלה וברחו במהירות מהמקום. הסתכלתי קדימה וראיתי נחש מסוג זעמן מטבעות מכורבל ליד גדר האבן ומפוחד מאוד.

אחד הילדים צרח מרחוק שזה נחש צפע ארסי ושצריך להרוג אותו, אבל אני זכרתי שראיתי לפני כמה זמן תוכנית בטלוויזיה עם אבא, והסבירו שם מה ההבדל בין נחש צפע לבין זעמן מטבעות, וזה היה בפירוש זעמן מטבעות. הטבעות על גבו לא היו מחוברות כמו אצל צפע. הזעמן, כך אמרה המומחית לנחשים בטלוויזיה, הוא נחש לא מסוכן וחשוב לשמירת הסביבה כי הוא טורף מזיקים כמו עכברים וחולדות שמעבירים מחלות.

ריחמתי מאוד על הנחש שאולי נעלב שכולם ברחו ממנו, אפילו שאין לו שום כוונה לפגוע באיש, אלא לשמור על הסביבה שלנו.

ידעתי מיד שהוא מפחד כי גם אני פחדן, וחוץ מזה הוא לא אשם שהוא נולד נחש. 

קיוויתי שהוא פשוט יסתלק לו חזרה אל בין השיחים לפני שילכדו אותו או יזרקו עליו אבנים, אבל ידעתי שאין טעם להגיד לו כלום כי הוא בטח לא מבין עברית.

המורה התקרבה למקום שבו ישבתי ואמרה לי שאני הגיבור של בית הספר. הם דיברו עם לוכד נחשים, היא הסבירה לי, והוא ביקש שמישהו יסתכל מרחוק לאן הנחש זוחל ואיפה הוא מסתתר כדי שיוכל ללכוד אותו. הם ידעו שאני שם ושאפשר לסמוך עליי, הוסיפה המורה.

אחר כך בכיתה, המון ילדים ניגשו אליי ואמרו שאיזה מזל שנשארתי לעקוב אחרי הנחש, וכל הכבוד שלא ברחתי בבהלה. הם אמרו שאני הילד הכי אמיץ שהם מכירים.

חייכתי ולא אמרתי כלום. לא רציתי שידעו שאני הפחדן הכי גדול בכיתה. 

 

Please reload

כל הזכויות שמורות לדב רייכמן 2016